האם משאבי הטבע הולכים להתכלות ?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

מאת יונתן אוקון :

האם משאבי הטבע הולכים להתכלות? האם נדרשת פעולה ממשלתית או אפילו גלובלית כדי למנוע זאת?

——-הכלכלן הבריטי ליונל רובינס הגדיר את מקצוע הכלכלה כ"חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש בהם שימושים חלופיים". נפט, גז, פחם, ומשאבי טבע רבים נוספים בבירור עונים להגדרה הזו. אך האם הצמצום הוא מוחלט, או זמני בלבד? האם האנושות עומדת לכלות את כל משאבי כדוה"א ולהיכחד? התשובה הקצרה – לא אם זה נתון לבחירתנו. החופשית.מה שמגדיר את המשאב הוא השימוש בו, זה מה שחשוב. הנפט משמש אותנו לדלקים, תחנות כוח, יצירת פלסטיק. הגז, תחליף שנכנס לא מזמן – לבישול ותחנות כוח וכו'. הוגה הדעות אריך צימרמן כתב:“Previous to the emergence of man, the earth was replete with fertile soil, with trees and edible fruits, with rivers and waterfalls, with coal beds, oil pools, and mineral deposits; the forces of gravitation, of electro-magnetism, of radio-activity were there; the sun set forth its life-bringing rays, gathered the clouds, raised the winds; but there were no resources.”הדוגמא הפשוטה ביותר למשאב שנראה סופי ומוגבל הוא הקרקע.
הקרקעות משומשות ע"י בני האדם למגורים, חקלאות וכו' – כל אלו דברים שהאדם כל הזמן משכלל ומפתח תחליפים: חקלאות שלא תלויה באקלים שמרחיבה את האפשרות לגדל במקומות שונים, חקלאות יעילה יותר שמאפשרת לגדל יותר בפחות שטח (למשל – למרות שהאוכלוסיה יותר מהכפילה את עצמה מאז 1950, איכות החיים, תוחלת החיים וכמות המזון לאדם גדלה כל זה בזמן ששטחי החקלאות הצטמצמו ב-65%), אנחנו בונים לגובה, אנחנו מייבשים חופים, בונים איים מלאכותיים וכו'. כך שלא מדוייק להגיד שהמשאבים מוגבלים ולכן צריך "לנהל" את החלוקה שלהם באופן ריכוזי. למעשה ההפך הוא הנכון, כפי שאני אדגים עכשיו.מה בעצם המנגנון שגורם לכל זה? שמאפשר את העליה באיכות החיים ללא כילוי מוחלט של המשאבים? מאוד פשוט – מחירים ויזמות.
מחירים שנקבעים ע"י הרצון של הפרטים ולא ע"י גחמות הפוליטיקאים נושאים מידע לגבי הביקוש האמיתי לעומת ההיצע. אם נניח שנפט משמש גם לדלק וגם לחשמל, איך נדע איפה עדיף להשקיע אותו? התשובה היא שאף פוליטיקאי לא יוכל לקבוע בצורה נאותה. לעומת זאת, אם נבטל את הכפיה של הפוליטיקאים מהעסק, המחירים יקבעו – אם הביקוש לדלק יגדל מעבר להיצע (כי אנשים משתמשים יותר במכוניות מאשר בחשמל או סתם רוצים יותר דלק), המחירים יעלו. עליית המחירים היא איתות ליזמים ומשקיעים שיש פוטנציאל רווח (וכידוע "רווח" בשוק חופשי מתרגם למתן מענה לשביעות רצון של מס' מקסימלי של אנשים), ולכן הם יפנו משאבים לכיוון הדלק, והיצע הנפט יעבור הסבה חלקית מתחנות כוח לדלק. ההיצע התאים את עצמו לביקוש באמצעות המחירים. מה קורה כשהפולטיקאים מתערבים? (למשל: באמצעות פיקוח על המחירים, כדי לעשות דלק "בר השגה") – המידע לא עובר, והחסר האמיתי הולך ומחריף. הרבה נפט הולך לתחנות כוח למרות שהביקוש לדלק יותר גדול – התוצאה סותרת את המטרה שהוצבה. במקרה של משאב "נכלה" שאנחנו תלויים בו כמעט לחלוטין (נפט, גז וכו') החשיבות של השוק הרבה יותר ברורה. ברגע שהמשאב יתחיל להיות נדיר, והמחירים יעלו, יווצר תמריץ כלכלי חזק להפיק עוד מהמשאב או למצוא תחליף. וזה לא רק למשאב עצמו, אלא לכל מוצר ושירות שמשתמש בו. אם למשל נפט משמש לחשמל ודלק, דלק משמש להסעה של מכתבים, המחירים יעלו עד רמת המכתב. עכשיו אם יכנס האינטרנט פתאום כתחליף לדואר הקלאסי, יהיה רווח אדיר ליזם שיעלה על הרעיון, והתלות בנפט תופחת.על נבואות הזעם של משאבים מתכלים, צפיפות אוכלוסין וסוף המין האנושי חוזרים כל כמה שנים (הנציג הבולט הנוכחי של המלתוסיאניזם הוא פול ארליך: http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 )
ניבאו – וטעו. בכל פעם מחדש. גם כשהלוויתנים הלכו ונהיו נדירים טענו שהאנושות עומדת להכנס לעידן של חושך. נחשו מה "הציל" את האנושות (ואת הלוויתנים)? יזם בשם רוקפלר… (לקריאה נוספת: http://chickenman.radish.co.il/?p=1419 )
לפני מאה שנה הגז הטבעי לא נחשב למשאב טבע. לפני מאתיים לא היה הנפט. לפני יותר מזה – הפחם. האנושות כל הזמן ממציאה "משאבי טבע" חדשים. רק לפני כמה חודשים פורסם שחברה יפנית מצאה דרך לייצר גז משכבה באוקיינוס שלא ידעו שניתן לייצר ממנה עד היום. המכון הגיאולוגי של ארה"ב הודיע שיש יותר מפי 2 מאגרים כאלו ידועים מאשר מאגרי הגז ממש שנמצאו עד היום.
התפיסה ש"האנושות מכלה את המשאבים" היא פשוט לא להתייחס למושג של קידמה ולסיגנלים שהמחירים בשוק חופשי שולחים. כן, אם תהיה רשות ריכוזית שתהיה אחראית על חלוקת המשאבים הקיימים, גם אם היא תהיה "דמוקרטית" סביר להניח שהמשאבים יכלו וחלק גדול מהאנושות ירעב. אבל אם נאפשר למידע על ביקוש והיצע לעבור, למאות אלפי יזמים לחשוב על פתרונות שיענו לביקוש ויתאימו את ההיצע אליו ולמליארדי משקיעים (כולנו, היום) להשקיע בפתרונות המוצלחים, האנושות כנראה תסתדר ותמצא פתרונות יעילים יותר.

בהקשר הזה כדאי להביא את הציטוט של אחד מהוגי הדעות והכלכלנים החשובים ביותר במאה העשרים – פרידריך פון האייק:

“The curious task of economics is to demonstrate to men how little they really know about what they imagine they can design.”

ברגע שאדם את מבנה השוק, הוא מבין שאין לו בעצם מושג איך יראו התחליפים ולמה בכלל יהיו תחליפים. יכול להיות שתחליף שיצוץ למשלוחים של מוצרים שמשתמשים הרבה בנפט בדמות של מדפסת תלת-מימד שמאפשרת לייצר בבית מוצרים שנקנו באינטרנט במקום לשלוח אותם (לא רחוק מהמציאות – התחליף העיקרי של טיסות הפנים בארה"ב הוא… שיחות ועידה אינטרנטיות. מסתבר שרוב טיסות הפנים היו למטרות פגישות עסקים). לכל מוצר שמשתמש בנפט יכול להימצא תחליף ויכולים להכנס שחקנים חדשים. קשה לדמיין אילו פתרונות יכולים לצוץ ולתפוס במערכת של מליארדי בני אדם שמשתפים פעולה, ומביך לחשוב שועדה ממשלתית יכולה להוות תחליף לזה…
לפני אלף שנה – מי יכל לדמיין את העיפרון? את החשמל? את המכונית? את הטלפון? לפני מאה שנה – מי דמיין את האינטרנט? את הסמארטפונים? את פייסבוק?

היוזמה האנושית, האינטלקט והחופש ליצור – אלו יבטיחו את המשך קיומו של המין האנושי והעליה באיכות החיים.

מקור

לסרטון על המדע, כאן
אהבה528 – מעלים את התדר

 

מאמרים נוספים

פוסטים אחרונים

תגובות פייסבוק

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
×

עגלת קניות